ניכור הורי

מהו ניכור הורי?

בשנים האחרונות אנו נחשפים יותר ויותר לתופעות של ניכור הורי שבמקרים רבים רבים עלולה להביא לידי סרבנות קשר בין ילד להורהו. בד”כ,  ניכור הורי בא על רקע של הליכי גירושין בין בני זוג במהלכם ילד נתון תחת הסתה מצד הורהו ועקב כך מסרב להיות בקשר עם ההורה המוסת.  תופעה משפחתית קשה זאת מאתגרת לא אחת את המערכת המשפטית והסוציאלית ויש להילחם בכך הן ובראש ובראשונה למען בריאותו וטובתו של הילד עצמו שזקוק ל2 הוריו והן למען ההורה המוסת המוצא עצמו חסר אונים.

 

מה מקור המונח ניכור הורי?

 המונח ניכור הורי הוגדר רשמית לראשונה ע”י הפסיכיאטר האמריקאי ריצ’ארד גרדנר עוד בשנת 1975 שכינה זאת Parental Alienation Syndrome “תסמונת ניכור הורי” (P.A.S (גרדנר טען כי כל אימת שאין סיבה מוצדקת לתופעת הניכור ההורי כמו למשל: התעללות של ההורה המנוכר בילד או הזנחה אמיתית או התעלמות מהצרכים של הילד וכיוצ”ב ואין להשתמש בתופעה כהסבר לעוינות של הילד כלפי ההורה המנוכר ומי שנושא באחריות לקיומה של הניכור ההורי הוא הורה האחר, בד”כ ההורה המשמורן, אשר שוטף את מוחו וגורם לו להדחקת הרגשות החיובים שיש לו כלפי הורה המנוכר(ראה דפנה האקר “הורות במשפט” עמ’ 62) עד כדי יצירת מצב בו הילד תורם מעצמו להשמצת ההורה המנוכר ומייצר טענות והאשמות כלפיו.

 חוק הכשרות והאפוטרופסות , התשכ”ב- 1962 מחייב את ההורה המשמורן, בין היתר לדאוג לקשר תקין בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן כך שבפועל ניכור הורי הוא למעשה הפרה של הסדרי הראיה/זמני שהות ומביא למצב בו יש ירידה

 

מהם דרגות הניכור?

 לפי גרדנר, קיימות 3 רמות של ניכור הורי, קלה, מתונה וחמורה הנבדלות זו מזו בעצמת הסירוב של הילד להיות בקשר עם ההורה המנוכר, במידת התמיכה או העידוד של ההורה השני ובאה לידי ביטוי בהתנהגותו של הילד כלפי ההורה המנכר.

לפי גרדנר, רמת ניכור חמורה של ניכור הורי, היא פעילות מכוונת של ההורה המשמורן  לשם ניתוק כל קשר מכל סוג שהוא בין ההורה האחר לבין הילדים, במסגרתה הוא אינו בוחל מביקורתיות מופגנת , מהעלאת האשמות שווא ומהגשת תלונות שווא במשטרה והכל באופן לא פרופוציונאלי לאירועים פעוטים וחסרי חשיבות כדי להצדיק את ביקורתו על ההורה האחר. כתוצאה מכך, מפגינים הילדים עוינות קשה כלפיו, ביקורת כפייתית ובלתי מציאותית ללא רגשי אשמה או תחושת אמפטיה כלפיו והתייחסותם אליו חד צדדיות וחסרת אמביוולנטית ומבחינתם ההורה האחר הוא התגלמות ה”רע”.

 לפי גרדנר, כאשר הילד דוחה את ההורה מסיבות מוצדקות ותקפות למשל כאשר הוא חווה התעללות או הזנחה, לא מדובר בניכור הורי.

 לפי גרדנר, אילו התנהגויות או תופעות המעידות על תסמונת “ניכור הורי?  

 

  1. מסע הכפשה והשמצה של הילד כלפי ההורה המנוכר.

 

  1. הצדקות חלשות, זניחות ואף אבסורדיות לביזוי ולהכפשה

 

  1. התייחסות הילד להורה מנוכר חסרת אמביוולנטיות

 

  1. חשיבה “עצמאית”

 

  1. ההורה המנכר תומך בסיפורים של הילד ורואה בהם סיבה מוצדקת לשנאה ולהתנכרות

 

  1. העדר רגשות אשמה של הילד ועל האכזריות המופנית כלפי ההורה המנוכר

 

  1. בהשמצות של הילד ישנה מידה מסויימת של זיוף

 

  1. התפשטות העוינות לאחרים ו/או למשפחה המורחבת של ההורה המנוכר

 

מתי לראשונה הוכרה באופן פורמלי תופעת ניכור הורי? 

 ביהמ”ש העליון ברע”א  3009/02 פלונית נ פלוני, פד”י נו (4) עמ’ 872 הכיר בתופעת הניכור ההורי, הן כתסמונת הניכור ההורי כהגדרה מתודית של תופעה קיימת. ביהמ”ש העליון קבע כי התופעה גורמת לסכנת ניתוק של הילדים מאחד ההורים בד ובד עם תלות יתר בהורה האחר. ביהמ”ש לא נדרש לאבחון התופעה והטיפול בה, אבל ציין שהוצאת ילד ממשמורתו של ההורה המנכר למשמורת ההורה המנוכר כפתרון המוצע ע”י גרדנר במקרים חמורים של ניכור הורי.

ביהמ”ש העליון השאיר סוגיה זאת לפתחם של אנשי המקצוע.

בערעור שהוגש על פס”ד זה בדנ”א 4041/02 ההכרה לא שונתה גם בדיון הנוסף שהוגש נגד פס”ד אבל התוצאה התהפכה.

 מהם דרכי הטיפול בניכור הורי?

 בתי המשפט רואים בחומרה תופעות של ניכור הורי משום שלמעשה המדובר במעשה הניכור חוסר הבנה לצרכיו הרגשיים של הילד שזקוק לקשר יציב עם שני הוריו.

כאמור תסמונת הניכור ההורי יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה רמות, כאשר מדובר בין הרמה הקלה  לבין הרמה המתונה, אזי בד”כ נקבעים כללים ברורים או הפניית ההורים והילדים לטיפול והשגחה וקביעת הסדרי ראיה/ זמני שהות הורי מדויקים ואולם כאשר רמת הניכור ההורי היא חמורה אזי לעיתים אין מנוס אלא מלבצע שינויים בזמני השהות והמשמורת והפנייה לגורמים מקצועיים.

 האם ניתן להטיל סנקציה כספית על הורה מנכר?


כב’ השופט אסף זגורי(סגן נשיא ביהמ”ש לענייני משפחה בנצרת) קבע בתיק 4487-01-15 בשנת 2017 ולאחר שבחן באופן יסודי את  המקרה וקבע כי קיים ניכור הורי בין הילדים לאמם ויש צורך מיידי בהליכים טיפוליים מורכבים ומשולבים בין הילדים להורים , טיפול והדרכה הורית, טיפול בילדים ואף קבע סנקציה כספית בשיעור 2000 ₪ שישלם ההורה המנכר לקופת ביהמ”ש בכל פעם שלא תהיה השתתפות במפגשים הטיפוליים.

האם תינתן משמורת להורה מנכר?

כב’ השופט ארז שני, ביהמ”ש לענייני משפחה בת”א,  קבע בפס”ד בתלה”מ 11686-08-18  מדצמבר 2018 “…אין כל סיכוי שבעולם שביהמ”ש ייתן להורה המנכר משמורת בקטין. עצם היותו של הורה מנכר הופכת אותו לבלתי כשיר למשמורת, בוודאי בנסיבות המקרה דנא.” 

במקרה אחר שנדון בביהמ”ש לענייני משפחה בירושלים במרץ 2018 תמ”ש 58702-12-14 ו- 17985-11-15 כב’ השופט הבכיר שלמה אלבז דחה תביעתו של אב מנכר להעברת משמורת אליו באופן קבוע מהאם ואף קבע כי המפגשים עם האב ייערכו רק במרכז הקשר.

בעמ”ש 60592-03-15 ביהמ”ש המחוזי בת”א דחה את ערעורה של אם שניתן כנגדה פס”ד בביהמ”ש לענייני משפחה קמא, שהורה שהמשמורת על הילדים תועבר מהאם לאב תוך קביעת זמני שהות בין האם לילדים ומתן הוראות לגבי הדרכה הורית לשניים כתנאי ללינת הילדים אצל האם.

ניכור הורי בביה”ד הרבני

 

בתיק 292687/2 מיום 1.6.17 קבעו כב’ הדיינים הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס, הרב חיים וידאל ביה”ד הרבני נתניה כי הילדים נתונים תחת הסתה קשה מצד האם שחיבלה במזיד ולב אטום עד כדי הצורך בטיפולים פסיכיאטריים. ביה”ד הבהיר כיצד ילדים שהם נפשות רכות ואומללות נרמסים והופכים לנשק במלחמה העקובה מדם בהורה השני וחייב את האם לשלם לאב סך של 25,750 ₪ וכן 29,500 לקופת אוצר המדינה.

 האם קרובי משפחה שאינם הורים יכולים לבצע ניכור?

 

בתלה”מ 50885-08-17 ו- 51006-08-17 קבע כב’ השופט אסף זגורי(סגן נשיא) ביהמ”ש לענייני משפחה בנצרת פס”ד בעניין סבתא מנכרת נגד אביו של הקטין ופסק ביו היתר כי עליה לעבור הדרכה הורית כאחד התנאים לקיום הסדרי שהות עם הקטין.

 

 קיימת הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע”ח 2018 שהוגשה ביוזמת ח”כ רויטל סויד שעברה בקריאה טרומית, נכון לרגע כתיבת מאמר זה.

 

https://www.nevo.co.il/law_word/Law04/4956_20_lst_397150.doc

האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו”ד המתעסק בתחום
המאמר נכתב בדצמבר 2018