הסדרי ראייה ומשמורת ילדים

לאחרונה עולה יותר ויותר נושא משמורת ילדים בין בני זוג המתגרשים ולאור העובדה כי אבות רבים מעורבים הרבה יותר בהשוואה לעבר בגידול וטיפול בילדים כבר מגיל קטן.

בסכסוכי גירושין רבים פתאום ההורים מהללים עצמם ואת כישוריהם הרבים בסכסוך לעניין רכיב זה ואינם לוקחים בחשבון עיקרון מרכזי בדיני משפחה והוא “עיקרון טובת הילד” בבואם לדון בעתיד ילדיהם.

מהי חזקת הגיל הרך?

סעיף 25 לחוק הכשרות  המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב 1962 קובע כי בגילאים 0-6 האם הינה המשמורנית על הקטין אלא אם כן קיימות סיבות מיוחדות וכבדות משקל להורות אחרת.

מיהו האפוטרופוס של הילד לאחר הגירושין?

למען הסר ספק, סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב 1962 קובע במפורש

ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים”,  משמע, ללא קשר לשאלה באם קיימת משמורת לטובת האם או האב או משמורת משותפת , האפוטרופסות על הילדים הקטינים נותרת של ההורים ופועל יוצא מכך, הין היתר מקנה להם את הזכות לדון במעמד שווה בסוגיות הרות גורל כגון: בריאות וחינוך ועוד.   

מהם הסדרי ראייה?

בעת גירושין, נשאלת השאלה, כיצד כעת לאחר פרידת ההורים כיצד יתראו הילדים עם ההורים שכבר אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג?

מטרת הסדרי הראייה היא להקנות שמירה על קשר בין ההורים לבין הילד ולהקנות לו ביטחון יציבות ועל מנת שלא להביא את הקשר לידי נתק. ככל שגילו של הילד רך יותר אזי יקבעו הסדרי ראייה שלא יגרמו לנתק ארוך בין האם המטפלת לבין הילד.

כיצד נסדיר את הסדרי הראייה?

בדרך כלל נסדיר את עניין הסדרי הראייה בהסכם הגירושין במסגרתו יינתנו תשובות לתרחישים עתידיים שונים, כגון: הסדרי ראייה בימי חול, חגים ושבתות, בחופש הגדול, נופשים בארץ, נסיעות לחו”ל, מעבר דירה בארץ כולל קביעת מגבלת רדיוס מעבר או מעבר מגורים לחו”ל.

  שינוי מושגים זמני שהייה במקום הסדרי ראייה

לאחרונה ולאור פועלו הבלתי נלאה של גיא רווה מ”עמותת הורות משותפת = טובת הילד” שונה המושג הסדרי ראייה לזמני שהייה ובכל מקום בו נרשם הסדר ראייה הכוונה היא גם לזמני שהייה.

 מה עושים כאשר בן הזוג מונע ביצוע הסדרי ראייה?

במקרה כזה, הצד שכנגדו מתבצעת ההפרה רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי.

יש לקחת בחשבון כי הורה שאינו מקיים את הסדרי הראייה בצורה שיטתית יוצר קשיים אצל הילד, וגורם לו לחוסר יציבות רגשית והרגשה של נטישה ורצוי לקבוע הסדרי ראייה נדיבים כדי למנוע סכסוכים עתידיים.

מהם הסדרי ראייה מקובלים?

מקובל כי ההורה שאינו משמורן, מקבל שני ביקורים בשבוע, בשעות אחה”צ(לאחר שעות ביה”ס וצהרון) בימים קבועים ובשעות קבועות, כאשר ההורה הלא משמורן לוקח את הילד ומחזיר אותו להורה המשמורן או באותו ערב או בבוקר שלמחרת למוסד הלימודים- תלוי כאמור בגיל הילד.

בסופי שבוע בד”כ, ההורה הלא משמורן מקבל את הילד אחת לשבועיים.

לגבי החגים קיימת חלוקה מחזורית בת שנתיים ובצורה זאת הילד יהיה אצל הוריו בכל החגים.

משמורת משותפת והסדרי ראייה

 

כאשר בני הזוג מסכימים על משמורת משותפת אזי הסדרי הראייה בין ההורים מתחלקים שווה בשווה וכך, ניתנת לילד האפשרות להינות מכל העולמות ולראות את הוריו פרק זמן שווה ובכך לאזן את המשוואה.

משמורת משותפת ללא תשלום מזונות

במשמורת משותפת חלוקת הימים בין ההורים שווה והדבר מביא למסקנה כי ההוצאות מתחלקות בין ההורים.  בעבר, היתה פסיקה של ביהמ”ש לפיה דמי המזונות במשמורת משותפת הופחתו ב25% בלבד אך לא ממדור ואחזקתו.

בשנים האחרונות ניתנו מס’ פס”ד בהם נבחנה שאלת דמי המזונות במשמורת משותפת.

בתמ”ש 16785-09-12 כב’ נשיאת ביהמ”ש לענייני משפחה יעקב כהן, נבחנה שאלת ההגינות והיושר והשוויון בכל הנוגע לפסיקת דמי מזונות ילדים במצב בו ההורים מנהלים משמורת משותפת  על ילדיהם והכנסותיהם החודשיות דומות ושם נקבע כי אין לחייב את האב בדמי מזונות ילדים.

בתמ”ש 49165-10-10 דחה כב’ השופט יהורם שקד תביעת אם לתשלום דמי מזונות מאחר והצדדים ניהלו משמורת משותפת על ילדיהם ואילו משכורת האם- התובעת גבוהה בצורה משמעותית מהאב.

יושם לב לכך, בבע”מ 318/05 מיום 30.1.06 נקבע ע”י כב’ השופט וילנר בין היתר:

“…שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון בין מכלול הגורמים לרבות גובה ההכנסות שני ההורים. רמת החיים לה הורגלו הקטינים. צרכי הקטינים ועד כהנה וכהנה. ברי כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים…”

לאחרונה ניתן פס”ד חדשני ואמיץ מפי ביהמ”ש העליון בבע”ם 919/15 ובע”ם 1709/15 בו נדונו 2 עתירות במאוחד ונקבעה הלכה בהובלת כב’ השופט עוזי פוגלמן:

“…לפיכך, ומששוכנעתי כי יש בנמצא פרשנות חלופית אפשרית לדין העברי החולש על הסוגיה

(משמורת פיזית משותפת א.ג.), סבורני כי שיש לקבוע כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע עפ”י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו.”

  האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו”ד המתעסק בתחום